מה עומד מאחורי שיטת ההרגלים? ואיך ליישם את זה בחיים?

העיקרון של מה עומד מאחורי גישת ההרגלים - רלוונטי לספורט אבל גם לכל שינוי אחר שאנחנו רוצים לעשות בחיים.

1 ) חוויות הצלחה וחיזוק חיובי - אנחנו מחפשים חוויות הצלחה, אם נחווה כישלון יותר מדי פעמים - נקבע חוויה שלילית מול ההרגל שאותו אנחנו רוצים להטמיע. ולכן אנחנו רוצים להתחיל בקטן ממש. אין מה לעשות - עמוק בפנים אנחנו ילדים קטנים שרק רוצים לקבל חיזוקים חיוביים. גם אם המטרה הסופית שלי היא להיות פסנתרן על ובשביל זה צריך להתאמן 10 שעות ביום - אני חייב להגדיר לעצמי מטרה קלה שתהיה תלויה רק בי ושאני אצליח בה כל פעם. למשל - רק להתיישב על הפסנתר ל5 דקות. זו המטרה.

2) מוטיבציה באה והולכת, ואם ההרגל שלנו יבוסס על מוטיבציה - הוא לא יחזיק. הוא צריך להיות מבוסס על התניות ועל פעולות אוטומטיות פשוטות. תמיד כשאנחנו מתחילים תהליך זה מגיע עם פיק של מוטיבציה, הבעיה היא שהמוטיבציה תרד באיזשהו שלב - ואם לא נהיה מוכנים לשלב הזה אנחנו נפסיק את מה שהתחלנו ונחווה שוב את חוויית הכישלון, הזהות שלנו כאנשים שלא מצליחים להתמיד תתחזק ואנחנו רק נפסיד מכל התהליך.

3) שינוי זהות - השלב בו ההרגל מתקבע הוא השלב בו אנחנו מתחילים לשנות את הזהות שלנו, את התפיסה שלנו לגביי עצמנו. ברגע שנתמיד מספיק זמן אנחנו נתחיל לתפוס את עצמנו קודם כל כאנשים שמסוגלים להתמיד, ובנוסף - כאנשים שמתאמנים, שמנגנים, שלא מעשנים - לפי ההרגל שאנחנו מנסים להטמיע.

אם לא לעשן למשל - ההרגל הראשוני יכול להיות ״אני לא מעשן מיד אחרי האוכל, אני מחכה 10 דקות ואז״ - עצם השינוי הזה מתחיל לבנות בסיס של זהות חדשה.

באימונים - ״אני כבר חצי שנה מזיז את הגוף כל יום״ (גם אם זה ל5 דקות - משהו בי ובתפיסה שלי לגביי עצמי משתנה)

2 עקרונות נוספים שרלוונטיים כשאנחנו רוצים לשנות הרגל שלילי:

1. הכרה בהרגל הישן - להבין בדיוק מה ההרגל, מתי הוא מופיע, למה הוא מופיע ואילו מצבים/רגשות מפעילים אותו (שעמום, סטרס, עייפות, חברים מסוימים - ולבנות את הרגל הבסיס החדש סביב נקודות שמתכתבות עם ההרגל הישן.

2.  בניית הרגל חלופי - אנחנו לא יכולים רק להגביל את עצמנו. אנחנו חייבים לייצר חלופה. פעולה אקטיבית, נעימה, פשוטה ואוטומטית שתתבצע במקום ההרגל הישן.

משימה: יורדים מהעץ, מתחילים בקטן: 

לחשוב עם עצמי ולכתוב במחברת

מה הצעד הראשון, הקטן והפשוט שאני רוצה ויכול להתחייב אליו מעכשיו לכל החיים? 

שיהיה מינימאלי וסופר פשוט לביצוע. זה צריך להיות משהו שאין שום סיטואציה או מצב חיים שיכול להוציא אתכם מההרגל. לא מילואים, לא מלחמה, לא חופשה. צעד אחד, הרגל קטן.

לכתוב בדיוק מה אנחנו הולכים לעשות,

ללמוד בעל פה,

להצמיד לזמן מסוים ביום.

לייצר ״טקס״. רוטינה קבועה.

אל תחשבו על הצעדים הבאים או על המטרות הסופיות, חשבתם עליהם כבר מספיק. עכשיו מתמקדים בהרגל הקטן ונצמדים אליו לכל החיים. אתם תראו איך בימים מסויימים אתם תעשו הרבה יותר ממנו, אבל גם בימים הכי גרועים שלכם - אתם לא תוותרו עליו ועל הזהות החדשה שלכם.

• זה חייב להיות סופר פשוט! אין מצב שאתם לא עומדים בזה. אם יש לכם ספק הכי קטן שזה לא יעבוד - תחליפו למשהו יותר קל. 

• אחרי תקופה - ההרגל יהפוך להתמכרות, נרגיש שאם לא ביצענו - משהו לא תקין. כמו צחצוח שיניים. בשלב הזה נוכל להתחיל להרחיב ולהוסיף עוד. אבל תמיד תמיד - נקפיד לחזור להרגל הבסיס שלנו.

• בהצלחה!